לדלג לתוכן

ז'אן לוק מלנשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן לוק מלנשון
Jean-Luc Mélenchon
לידה 19 באוגוסט 1951 (בן 73)
טנג'יר, האזור הבין-לאומי של טנג'יר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jean-Luc Antoine Pierre Mélenchon עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
השכלה
  • אוניברסיטת פראנש-קונטה (1972)
  • Lycée Regnault
  • תיכון פייר-קורניי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה צרפת בלתי-כנועה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sophia Chikirou עריכת הנתון בוויקינתונים
melenchon.fr
חבר האספה הלאומית הצרפתית
21 ביוני 2017 – 21 ביוני 2022
(5 שנים)
Patrick Mennucci
חבר המועצה הכללית אסון
23 במרץ 1985 – 2 באפריל 1992
(7 שנים)
Marie-Noëlle Lienemann
Vincent Delahaye
23 במרץ 1998 – 2 באפריל 2004
(6 שנים)
Vincent Delahaye
Marie-Pierre Oprandi
חבר הסנאט הצרפתי אסון
28 בספטמבר 1986 – 1995
(כ־8 שנים)
24 בספטמבר 1995 – 27 באפריל 2000
(4 שנים)
26 בספטמבר 2004 – 7 בינואר 2010
(5 שנים)
חבר הפרלמנט האירופי
14 ביולי 2009 – 1 ביולי 2014
(5 שנים)
1 ביולי 2014 – 18 ביוני 2017
(3 שנים)
פרסים והוקרה
Grand Officer of the Order of May (1988, ראול אלפונסין) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן לוק מלנשוןצרפתית: Jean-Luc Mélenchon; נולד ב-19 באוגוסט 1951) הוא פוליטיקאי צרפתי שכיהן בממשלת צרפת כשר החינוך בשנים 2000–2002, וכיום מכהן כחבר הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת השמאל. מלנשון היה גם חבר הסנאט, וייצג את מחוז אסון בצרפת.

מלנשון נולד בטנג'יר, שהייתה אז בתוך האזור הבינלאומי טנג'יר (Tangier International Zone), והפכה לחלק ממרוקו ב-1960. הוא גדל שם עד שמשפחתו עזבה לצרפת ב-1962.

ב-1976 הוא הצטרף למפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ומילא בה מספר תפקידים. בנובמבר 2008 הוא עזב את המפלגה הסוציאליסטית, על מנת להקים את מפלגת השמאל הצרפתי עם הסגן מארק דולז, והוא מכהן כחבר הפרלמנט האירופי מטעמה מאז 2009.

כמנהיג מפלגת השמאל, הצטרף לשמאל הקיצוני לפני בחירות 2009 באירופה, ונבחר כמועמד העיקרי של הקואליציה באזור דרום מערב. באותן בחירות זכה ב-8.15% מהקולות, ונבחר לפרלמנט האירופי. התמודד בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות באפריל 2012 והכריז כי אם ינצח, יאציל חלק ניכר מסמכויות הנשיא אל הסנאט. מלנשון קיבל 11.1% מהקולות והגיע למקום הרביעי לאחר פרנסואה הולנד (28.63%), ניקולא סרקוזי ומארין לה-פן.

מלנשון התמודד כמתמודד עצמאי בבחירות לנשיאות צרפת של 2017 שלא מטעם מפלגה כלשהי אך בשם ארגון שהקים לצורך ההתמודדות, צרפת בלתי-כנועה. לאור חולשת המפלגות המסורתיות והמירוץ הצמוד בבחירות, הוא נחשב למתמודד שעשוי להעפיל אף לסיבוב השני מול מארין לה-פן או עמנואל מקרון.[1] לבסוף סיים במקום הרביעי בסיבוב הראשון ולא העפיל לסיבוב השני.

בבחירות 2022 מלנשון סיים במקום השלישי וקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר בפריז. לקראת הבחירות לאספה הלאומית ב-2022, צרפת בלתי-כנועה ומספר מפלגות שמאל אחרות יצרו את "האיחוד האקולוגי והחברתי החדש של העם", קואליציה של מפלגות השמאל בראשותו של מלנשון, במטרה לכפות על הנשיא מקרון מדיניות שמאלנית. אם הקואליציה תצליח, מלנשון יהפוך לראש הממשלה.

מלנשון פעיל במיוחד ברשתות החברתיות ובניו מדיה ביחס לפוליטיקאים אחרים בצרפת, ולערוץ היוטיוב שלו יש מעל 315,000 עוקבים.

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלנשון הוא סוציאליסט רפובליקני ומטריאליסט היסטורי, ולמרות מצע מפלגתו הוא עצמו אינו קומוניסט, אך מוגדר ככזה על ידי מתחריו.

לטענתו, האיחוד האירופי הוא כבר לא הפתרון אלא הבעיה, כי הליברליזם הכלכלי השחית לגמרי את המוסד וכי אי אפשר להשיג את השינוי הדמוקרטי הדרוש באיחוד האירופי.

מלנשון זוכה לתמיכה רחבה בקהילה המוסלמית ובשמאל הרדיקלי, נחשב עוין לישראל ומאשים אותה בקולוניאליזם.[2][3][4] לאחר תבוסת ג'רמי קורבין ומפלגת הלייבור בבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2019, טען מלנשון בפוסט בפייסבוק כי התבוסה של ידידו, קורבין, התאפשרה בזכות "מערכות של קשרי השפעה של הליכוד" והשתלח גם ביהדות צרפת.[5]

מלנשון תומך ביציאה מנאט"ו ורואה בארגון "כלי לשעבוד לארצות הברית".[6] לאחר סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014 אמר כי "רוסיה אינה יכולה לקבל שצפון אמריקה ונאט"ו יתבססו על סף דלתם" וטען כי האמריקאים ונאט"ו התגרו ברוסיה במשך חודשים.[7] אך לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 ופרוץ מלחמת אוקראינה–רוסיה הוא גינה את התוקפנות הרוסית וקרא לה "יוזמה של אלימות טהורה המדגימה רצון לכוח ללא גבולות".[8]

הוא קורא לחיזוק מעמדו וכוחו של ארגון האו"ם במקום "מועדוני אוליגרכים" כמו G7, G20, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ארגון הסחר העולמי, והבנק העולמי.[6]

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלנשון נולד בטנג'יר כבן זקונים והתחנך ברואן שבצרפת. אביו, ז'ורז' מלנשון, עבד בשירותי הדואר, ואמו, ז'אנין ביונה, ילידת ספרד, הייתה מורה בבית ספר יסודי. לאחר שנים של מגורים במרוקו, עברה משפחתו לגור בצרפת בשנת 1962. למלנשון ולאשתו לשעבר, ברנדט אבריאל, נולדה ב-1974 מרלין קמיל. על פי העיתון לה פוינט מלנשון חי בזוגיות עם השחקנית והמפיקה, סאידה ג'וואד הצעירה ממנו בכ-20 שנים. בפוסט שפרסם במרץ 2017 מלנשון הצהיר שכיוון שלא תהיה לצידו גברת ראשונה הוא יהיה חסכוני יותר כנשיא.

לאחר שקיבל תואר בפילוסופיה מאוניברסיטת פראנש-קונטה, והוסמך להוראה מקצועית עבד מלנשון כמורה עד לכניסתו לפוליטיקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רגע לפני הבחירות, "הדינוזאור הקומוניסטי" טורף את המרוץ בצרפת - וואלה חדשות, באתר וואלה, 13 באפריל 2017
  2. ^ בועז ביסמוט, בדרך למהפכה צרפתית?, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017.
  3. ^ עמיאל אונגר, מהפכה צרפתית, לרעתנו, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2017.
  4. ^ אלדד בק, אנטישמיות וקונספירציות: ה"קורבין" של הפוליטיקה הצרפתית, באתר ישראל היום, ‏10/6/2021
  5. ^ French far-left leader blames Likud for Jeremy Corbyn’s defeat, The Jerusalem Post | JPost.com
  6. ^ 1 2 Paix - Livret thématique - Mélenchon 2022, ‏2022-02-08 (ב־)
  7. ^ Mélenchon dénonce un nouveau "pouvoir putschiste aventurier" à Kiev, Le Point, ‏2014-03-01 (בצרפתית)
  8. ^ Jean-Luc Mélenchon, Attaque de la Russie en Ukraine – Communiqué de Jean-Luc Mélenchon, La France insoumise, ‏24.2.22